עבדתם בחו״ל? הפנסיה שצברתם שם עדיין שלכם

לפני שנדבר על חו״ל, מגיע לישראל קרדיט. מעט מאוד מדינות בעולם נתנו לאזרח שלהן חיפוש מרכזי אמיתי, וישראל נתנה שניים.

המסלקה הפנסיונית מפיקה דוח מרוכז מכל הגופים הפנסיוניים בישראל: איזו קרן, איזו פוליסה, כמה נצבר, מי המוטבים. העלות היא כעשרים שקלים לדוח.

הר הכסף עונה על השאלה האם יש לי משהו. המסלקה עונה על השאלה מה בדיוק יש לי. מי שחוזר לישראל אחרי שנים בחו״ל, או מי שמסדיר עניינים עבור הורה מבוגר, כדאי שיעשה את שניהם באותו יום.

שתי עובדות שכדאי להכיר: פנסיה תעסוקתית חובה חלה על כל שכיר בישראל מאז שנת אלפיים ושמונה, ופיצויי הפיטורים יושבים לרוב בתוך המוצר הפנסיוני עצמו ולא בחשבון נפרד. לגופים המוסדיים יש חובה חוקית לאתר עמיתים ומוטבים, ובכל זאת נותרים בישראל מיליארדי שקלים שממתינים ליורשים.

עובד זר שהועסק בישראל צבר לרוב כספים בהסדר הפיקדון, המנוהל לפי מספר דרכון. את הפיקדון אפשר לתבוע בעת העזיבה, והתשלום מבוצע גם לחשבון בחו״ל.

לביטוח הלאומי יש קו ייעודי לפניות מחו״ל בטלפון 972 8 9369669+.

בישראל יש חיפוש מרכזי. ברוב המדינות שבהן ישראלים עובדים אין דבר כזה. בבריטניה למשל אין מרשם ארצי שמראה מה מוחזק עבורכם: יש אלפי מעסיקים, נאמנים וספקים, ורק המעסיק הנכון והנאמן הנכון יודעים שהחשבון קיים.

לכן העבודה כאן היא עבודת מחקר: לשחזר את היסטוריית התעסוקה, לזהות את הגוף שמנהל היום את הזכות, לעקוב אחרי מעסיקים שהתמזגו, שינו שם או חוסלו, ולהפיק את הפניות הכתובות אל הגורם הנכון.

אנחנו שירות מחקר ותיעוד. אתם מקבלים דוח כתוב מלא ואת כל בקשות המידע מוכנות לשליחה, ואתם ששולחים אותן. אנחנו לא פונים לגופים במקומכם, לא מזיזים כספים ולא נותנים ייעוץ פיננסי.

• שמות המעסיקים בחו״ל, גם אם השם משוער, ושנות ההעסקה בקירוב.
• העיר שבה עבדתם ואת הכתובת שהייתה רשומה אצל המעסיק באותה תקופה.
• מספרי זיהוי מקומיים אם שמורים אצלכם, למשל National Insurance בבריטניה, BSN בהולנד או Sozialversicherungsnummer בגרמניה. אם אין, זה לא חוסם.
• תלושי שכר ישנים, חוזה, מכתב סיום העסקה או פרופיל לינקדאין מעודכן.
• שם המשפחה בתעתיק שבו השתמשתם אז. תעתיק שונה הוא אחת הסיבות השכיחות ביותר לכך שחשבון לא נמצא.